<h1>הפרדס לרש"י הלכ' עינייני קידושין</h1>
<h2>דף ז:</h2>
שאילה, מי שקדש בעדים אם צריך עוד לחזור ולקדש בשעת אירוסין וברכת אירוסין אין נוהגין כאן לחזור ולקדש כלל ואין צריך כלום כי אם לברך ברכת אירוסין, אבל במלכות צרפת חוזרין ומקדשין.
<h2>דף נד:</h2>
ותו כת[ב] במתיבתות, והילכך מחזרת ארוסה שלא נשאת לארוס כל מה שנתן בין זהב ובין כסף בין סבלונות בין שישנן בעינייהו בין שאינן בעינייהו בין חדשים בין בלויים תחזירם ארוס[ה] לארוס. מפני שלא נתנו לה חכמים לא כתובה ולא מזונות עד שתיכנס לחופה אבל הוצאת סעודתו כל מה שהוציא ארוס בסעודת אירוסיו וחזר בו הוא אינו נוטל מארוסתו כלום. וכן הלכה למעשה דברי גאון גדול של שתי ישיבות רב פלטוי שאין בית דין פחות מע"א זקנים ומומחין. ותו כת[ב], המארס את האשה וכתב לה כתובה ולא כנסה ועמד וגירשה א[ף] ע[ל] פי שכתב לה מאה זוזי ותכשיטין וסיבלונין וכלי זהב וכלי כסף, כמו שכתב לעיל, חוזר הכל. וכן הילכ[תה].
